בגירושין עם ילדים, חלוקת זמני השהות היא אחת הסוגיות החשובות ביותר. היא זו שתאפשר לכל אחד מבני הזוג להמשיך לבנות את הקשר שלו עם הילדים ולהיות מעורב בגידולם. מכיוון שמדובר על טובת הילדים, דרך המלך היא להגיע להסכמה בנושא וניתן לעשות זאת בין היתר באמצעות גישור. אם בני הזוג לא יצליחו להגיע לעמק השווה, תוגש תביעת משמורת ילדים.
מה היא חלוקת זמני שהות?
בני זוג אשר החליטו להיפרד ויש להם ילדים, צריכים להסדיר את זמני השהות ביניהם. ככל שניתן, מומלץ מאוד לקבל החלטות בסוגיה זו בהסכמה. נציין, כי זו כפופה לאישורו של ביהמ"ש לענייני משפחה או בית הדין הרבני, אשר יוודא כי הסדר המשמורת מטיב עם הילד. אם ישנן מחלוקות בין בני הזוג, כדאי לעשות מאמץ וליישב אותן על מנת להימנע ממאבק משפטי, אשר יפגע במרקם היחסים שלהם ויקשה להמשיך לתקשר בצורה טובה כהורים.
אחת הדרכים להתמודד עם חילוקי דעות בקביעת זמני השהות, היא באמצעות מגשר. כצד שלישי מקצועי וניטרלי, הוא יכול לסייע לבני הזוג לקיים שיח ענייני והוגן וכך להגיע לפתרון שיתאים לשניהם. ישנם מצבים בהם מי מהצדדים אינו נכון לפשרה ואז לא יהיה מנוס מהגשת תביעה. כאשר ערכאה שיפוטית היא זו אשר צריכה להכריע בעניין חלוקת זמני השהות, היא תזדקק לתסקיר אשר ימליץ על ההסדר המתאים. כמו כן, לדעת הילדים יכול להיות משקל בהחלטה, בהתאם לגילם ולמידת ההבנה שלהם.
איך מחלקים את זמני השהות?
נתחיל בכך שאין דרך אחת נכונה להסדיר את זמני השהות והחלוקה צריכה להתאים לנסיבות החיים הסובייקטיביות של בני הזוג. בין היתר יש לקחת בחשבון את המרחק בין מקום המגורים והעבודה של כל אחד מההורים למסגרות החינוך של הילדים, כמו גם את זמן הנסיעה מביתו של הורה אחד לשני. יש לשים לב לשעות העבודה של בני הזוג בעת קביעת הימים של כל אחד מהם עם הילדים, לקחת בחשבון חוגים ופעילויות של הילדים, האם יש בחלק מהשבוע עזרה מבני המשפחה וכל נתון רלוונטי אחר.
אם הצדדים מגבשים בהסכמה את זמני השהות, הם יכולים לקבוע את אופן החלוקה המתאים להם, על פי הפרמטרים שהזכרנו לעיל. כך למשל, כאשר הם גרים בסמיכות זה לזו ולבית הספר, ייתכן שיחליטו על חלוקה שווה, במסגרתה יהיו הילדים מחצית מימי החול אצל כל אחד מהם והם יחלקו באופן שווה את סופי השבוע. במקרים אחרים, אם אחד מבני הזוג למשל עובד בשבתות, ניתן לקבוע כי הילדים יהיו אצלו במרבית ימי החול ויותר סופי שבוע אצל ההורה האחר. נציין כי הסטטיסטיקה מלמדת כי אצל חלק ניכר מהזוגות, הילדים נמצאים במשמורת מלאה של האמא וזמני השהות של האב יהיו בדרך כלל יומיים באמצע השבוע וכל סוף שבוע שני.
דגשים חשובים בנושא זמני השהות
בעת קביעת זמני השהות, כדאי להיות מפורטים כמה שיותר על מנת למנוע אי הסכמות בין ההורים ולייצר חיי שגרה יציבים לילדים. לצורך כך חשוב להסדיר את זמני השהות לאורך כל השנה, לרבות בחופשות ובחגים ולהגדיר באופן מפורש היכן ישהו הילדים בכל חופשה ובכל חג. כמו כן, על בני הזוג לקבוע מנגנון כיצד יתאמו ביניהם את זמני השהות במקרים שונים, למשל כאשר מי מהם נוסע לצרכי עבודה או חופשה ללא הילדים, כאשר יש צורך בשינוי חד פעמי של זמני השהות בשל מחלה וכיו"ב.
חשוב גם להתייחס לנושא האיסוף, כלומר, יש לציין בהסכם מהיכן אוסף כל הורה את הילדים. ככל שניתן, כדאי לקחת את הילדים מהגן, מבית הספר או מפעילות חברתית ולא מביתו של ההורה השני. המציאות מלמדת כי מעבר מבית לבית יכול ליצור עבורם תחושה חוזרת של פרידה מאותו הורה, בעוד שכאשר אוספים את הילדים ממקום אחר, המעבר אל ההורה השני עובר חלק יותר. כמו כן, אם ההורים נוטים להיכנס לוויכוחים ועימותים כאשר הם נפגשים, הרי שזה רעיון טוב לצמצם את כמות המפגשים שלהם.
ייצוג של עו"ד גירושין
על פניו, ניתן היה לחשוב כי חלוקת זמני שהות הוא עניין פשוט, שהרי יש לקבל החלטה על בסיס טובת הילד. אולם, לעיתים קרובות, בני הזוג רואים את טובת הילד באופן שונה ועל כן הם אינם מסכימים על זמני השהות. כדי להקל על הילדים את הפרידה, חשוב כי בני הזוג יעשו כל שביכולתם כדי להגיע להסכמה בעניינים הנוגעים להם ולא להיקלע למאבקים משפטיים. עו"ד גירושין מנוסה יודע כיצד לקרב בין הדעות השונות של בני הזוג, ברגישות ובסבלנות.
בעניין זה חשוב לומר כי אין די להביא את הצדדים לכדי הסכמה, אלא יש לגבש הסדר זמני שהות פרקטי שבני הזוג באמת יוכלו לקיימו לאורך זמן שאם לא, הרי שלא נעשה בכך דבר ובני הזוג ימצאו עצמם בחיכוכים אינסופיים בענייני המשמורת זמן רב אחרי הגירושין. הלכה למעשה זה אומר כי חלוקת זמני השהות צריכה להתאים למסוגלות ההורית של כל אחד מבני הזוג, לאורח חייהם, בדגש על שעות העבודה ובהתייחס לגילאי הילדים וטיב הקשר שלהם איתם.
