לכולנו יש את הזכות להוריש את רכושנו למי שאנו רוצים ובדיוק לשם כך אנו עורכים צוואה. השפעה בלתי הוגנת היא עילה לפסילת צוואה והיא באה לומר כי צוואתו של אדם לא משקפת את רצונו החופשי, משום שהופעלו עליו תחבולות או לחצים שהשפיעו בצורה לא הוגנת על רצונו האמיתי ובשל כך בחר המצווה להוריש את נכסיו לאותו יורש וזאת בעקבות אותה השפעה בלתי הוגנת ולא כי באמת רצה בכך. איך ניתן להוכיח השפעה בלתי הוגנת ואיך נמנעים ממנה?
מהי השפעה בלתי הוגנת?
סעיף 30 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 אומר לנו כך: "הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה". הסיבה לכך, היא שדיני הירושה מבוססים על העקרון כי לכל אדם יש את החופש לצוות את רכושו למי שהוא רוצה. כלומר, לבחור את היורשים שלו ואת חלקם ברכושו, על פי שיקול דעתו הבלעדי. לכן, כאשר מעשה מסוים, כאמור כאן, הוא זה אשר הוביל את המצווה להוריש את רכושו לפלוני ולא הרצון הכנה שלו, הרי שאותה הוראה בצוואה תבוטל או שאף כל הצוואה כולה תיפסל, בהתאם לנסיבות העניין. על אף שסעיף 30 לחוק הירושה מונה התנהגויות שונות מצד היורש, המקרה הנפוץ ביותר הוא של השפעה בלתי הוגנת ובזה אנו נתמקד כאן.
השפעה בלתי הוגנת של יורש על מוריש משמעותה כי התקיימו בין הצדדים יחסים לא מאוזנים, אשר שינו את הכוונות והרצונות של המנוח בנוגע לרכושו. לעיתים מדובר ביחסי תלות חד צדדיים קיצוניים אשר הובילו את המצווה לבחור באותו אדם כיורש על אף שלא היה באמת מעוניין בכך ולעיתים נסיבות אחרות. לחילופין, יכול והמצווה הוריש ליורש בעקבות אותה השפעה בלתי הוגנת, חלק גדול יותר מנכסיו מאשר התכוון מלכתחילה. נדגיש, כי אין זה אומר שמצווה ויורש לא יכולים להיות מאוד קרובים, שהרי מרבית האנשים מורישים את נכסיהם לבני המשפחה שלהם, קרי, לבני הזוג ולילדים. אולם השפעה בלתי הוגנת אינה יחסי קרבה תקינים, אלא קשר המושתת על תלות עמוקה ומקיפה מאוד של המוריש ביורש ועליה להיות משמעותית עד כדי כך, שניתן לומר כי היא פגעה ברצון החופשי והיא זו שהובילה את המצווה לקבוע את הוראות הצוואה המטיבות עם היורש.
איך מוכיחים השפעה בלתי הוגנת?
נתחיל בכך כי מי שמבקש מביהמ"ש לפסול צוואה בשל השפעה בלתי הוגנת, עליו מוטל נטל הראייה ומדובר בנטל לא פשוט כלל. ראשית, מכיוון שהמוריש אינו עוד בין החיים, הרי שיש קושי להתחקות אחר רצונו ולא ניתן להבין ממנו ישירות אם הושפע באופן כזה או אחר על ידי היורש. לכן יש צורך בעדויות חיצוניות, למשל חוות דעת רפואית שנכתבה בסמוך למותו של המוריש אשר יכולה להעיד על מצבו, ראיות אחרות כגון סרטונים, תמונות, הודעות ועוד. שנית, משום שהשפעה בלתי הוגנת מחייבת להראות כי מערכת היחסים חרגה מקשר קרוב ובריא ולעיתים אף התבססה על תלות קיצונית חד צדדית, יסודית ועמוקה של המוריש ביורש. הכוונה למצב שבו המנוח היה תלוי ביורש מבחינת הטיפול בו והדאגה לצרכיו, אם מבחינה פיזית, אם מבחינה רגשית וחברתית וייתכן שגם מבחינה כלכלית, ועניין זה כשלעצמו הינו קשה להוכחה.
כדי לעמוד על טיבו של הקשר ולגבש מסקנות באשר למידת ההשפעה שהייתה ליורש על המוריש בוחן ביהמ"ש בין היתר את גילו ומצבו הפיזי והנפשי של המנוח, האם היה מבודד ממשפחתו ומה היו נסיבות עריכת הצוואה והאירועים שקדמו לה. כמו כן, אם המנוח נישל מצוואתו אנשים קרובים לו לטובת היורש שאינו בן משפחה, או בן משפחה רחוק יותר, הרי שיש בכך, יחד עם יתר העובדות לגבי טיב היחסים, כדי להצביע על קיומה של השפעה בלתי הוגנת.
עריכת צוואה באמצעות עו"ד
כאשר אנו מחליטים לערוך צוואה, נרצה מטבע הדברים לעשות כל שניתן כדי לוודא שהיא תקוים בבוא העת ולמנוע מצב של התנגדות לצוואה, אשר יכולה להוביל לפסילתה. סכסוך ירושה שכזה עלול להיווצר על בסיס טענה של השפעה בלתי הוגנת, כמו גם מטעמים אחרים. הכלי המרכזי שיש בידינו כדי להבטיח את קיומה של הצוואה שלנו הוא לפנות לעו"ד מומחה לצוואות וירושות אשר יעניק לנו ייעוץ משפטי כולל בסוגיה זו וינסח עבורנו את הצוואה. חשוב לדעת כי עריכת צוואה אינה מסתכמת רק בכתיבת המסמך עצמו, אלא כרוכים בה עניינים משפטיים נוספים שיש לתת עליהם את הדעת. מדובר בין היתר בנושאים כמו ריבוי יורשים, חובות, נכסים מורכבים, כמו גם מרקם היחסים המשפחתיים אשר יכול בהחלט להשפיע מאוד ולהגדיל את הסיכוי לסכסוך ירושה עתידי.
מתוך הנסיבות האישיות שלנו, עורך דין מנוסה המתמחה בצוואות וירושות, יידע לזהות האם קיימות בעיות אפשריות שעלולות להתעורר בהמשך, לרבות טענה של השפעה בלתי הוגנת ולתת להן כבר היום מענה משפטי מתאים. כמו כן, הוא יבין מאיתנו באופן מדויק מהם הרצונות שלנו בכל הנוגע להורשת הרכוש וידאג כי הם ישתקפו בפירוט ובברור במסמך הצוואה. באופן הזה, ניתן למנוע מצב של פרשנויות סותרות אשר עלולות כשלעצמן ליצור סכסוך ירושה.
